Daf 98b
בָּעֵי רָבָא דַּם עוֹלָה לְמַטָּה וְדַם חַטָּאת לְמַעְלָה מַהוּ מִשּׁוּם נוֹגֵעַ הוּא וְהָא נוֹגֵעַ אוֹ דִלְמָא מִשּׁוּם בִּלּוּעַ הוּא וְהָא לָא בָּלַע (הוּא) הֲדַר פַּשְׁטַהּ דְּאֵין טְעוּנִין כִּיבּוּס
Rachi (non traduit)
והא נוגע. שדם עולה נבלע בבגד וכשנפל דם חטאת עליו נוגע הוא בבגד אבל אינו נבלע דהא שבע ליה בבלוע דם עולה:
אָמַר רָבָא פְּשִׁיטָא לִי דָּם עַל בִּגְדּוֹ חוֹצֵץ וְאִם טַבָּח הוּא אֵינוֹ חוֹצֵץ רְבָב עַל בִּגְדּוֹ חוֹצֵץ וְאִם מוֹכֵר רְבָב הוּא אֵינוֹ חוֹצֵץ בָּעֵי רָבָא דָּם וּרְבָב עַל בִּגְדּוֹ מַהוּ
Rachi (non traduit)
חוצץ. לענין טבילה בבגד שנטמא:
ואם טבח הוא. שאינו מקפיד בדם שעל בגדו:
אינו חוצץ. דחציצה בקפידא תליא:
רבב. כל דבר הנתוך כגון שומן וחלב ושעוה:
אִם טַבָּח הוּא תִּיפּוֹק לִי מִשּׁוּם רְבָב וְאִי מוֹכֵר רְבָב הוּא תִּיפּוֹק לִי מִשּׁוּם דָּם לָא צְרִיכָא דְּעָבֵיד הָא וְהָא אַחֲדָא לָא קָפֵיד אַתַּרְתֵּי קָפֵיד אוֹ דִּלְמָא אַתַּרְתֵּי נָמֵי לָא קָפֵיד תֵּיקוּ
Rachi (non traduit)
ותיפוק ליה משום רבב. שאינו רגיל בו ומקפיד עליו והוי חציצה:
אתרתי קפיד. [ואף על גב] דרגיל בתרוייהו גנאי הוא לו שיראו שניהם על בגדו:
או דלמא לא קפיד. הואיל ובשניהם רגיל:
הֲדַרַן עֲלָךְ דַּם חַטָּאת
מַתְנִי' טְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים אֵינָן חוֹלְקִין בַּקֳּדָשִׁים לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב
Rachi (non traduit)
מתני' טבול יום ומחוסר כיפורים. הואיל ואין ראוין לאכילה:
Tossefoth (non traduit)
מתני' טבול יום ומחוסר כיפורים אינם חולקים בקדשים לאכול לערב. משמע הכא דמחוסרי כיפורים שהביאו כפרתן בעו עדיין טבילה והערב שמש וכן משמע פרק בכל מערבין (עירובין דף לב.) דמייתי הא מתניתא האשה שיש עליה לידה או זיבה מביאה מעות ונותנת בשופר וטובלת ואוכלת בקדשים לערב ובריש תמיד נשחט (פסחים דף נט.) נמי אמרינן אף מחוסר כפרה בשאר ימות השנה שטובל ואוכל לערב ותימה דתנא פרק חומר בקודש (חגיגה דף כא.) ובשמעתין מייתי לה האונן והמחוסר כיפורים צריכין טבילה לקדש ובשמעתין נמי בגמ' משמע דטבילה דוקא בעי דמייתי ההיא דמחוסר כפרה דחגיגה ופריך בתר הכי טמא שרץ טמא מעליא הוא והערב שמש בעי משמע דעד השתא לא איירי כלל בהערב שמש ועוד אמרינן בפסחים בפ' האשה (דף צ:) שוחטין וזורקין על טבול יום ועל מחוסר כיפורים ואין שוחטין וזורקין על טמא שרץ ופריך מאי שנא טבול יום דחזי לאורתא טמא שרץ נמי חזי לאורתא ומשני מחוסר טבילה וחיישינן דלמא פשע אבל במחוסר כיפורים לא חיישינן כשמסר קינו לב''ד וכדרב שמעיה דאין ב''ד של כהנים מתעצלין והשתא מחוסר כיפורים הא בעי טבילה ניחוש דלמא פשע אלא ודאי בטמא שרץ דבעי הערב שמש איכא למיחש דלמא פשע ולא טבל עד לאורתא אבל הא דלא בעי הערב שמש למאי ניחוש ליה אפילו בלילה יכול לטבול ויאכל ועוד אמרינן בפרק שני דביצה (דף יח.) כלי שנטמא באב הטומאה אין מטבילין אותו ביום טוב בולד הטומאה מטבילין אותו בי''ט ואי בטבילה דרבנן בעי הערב שמש אם כן לא יוכל להשתמש בו ביום עד הלילה ולצורך חול הוא מטביל ליה ועוד תנן במס' פרה (פי''א מ''ה) כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש ופוסל את התרומה ומותר בחולין ובמעשר לאחר ביאתו הותר בכולן ובהדיא אמרינן בירושלמי במס' תרומות פ' שני נפל דלי לתוך הבור נפלו כליו לתוך הבור מערים עליהן ומטבילן תרין אמוראין חד אמר באב הטומאה וחד אמר בולד הטומאה מתיב מ''ד בולד הטומאה למ''ד באב הטומאה אף בחול והא צריך הערב שמש ומשני ברוצה להשתמש בהן חולין בטהרה משמע בהדיא דלמ''ד בולד הטומאה ניחא דלא בעי הערב שמש ובירושלמי פ' שני דביצה איכא איפכא מתיב מ''ד באב הטומאה למ''ד בולד הטומאה ואותה גירסא משובשת וההיא דמס' תרומות עיקר ונראה לפרש דהא דקתני הכא במתניתין לערב לאו משום מחוסר כיפורים אלא משום טבול יום ובפ' בכל מערבין (עירובין דף לב.) דנקט לערב לאו משום הערב שמש דאי ידעה שהוקרב קינה ודאי טובלת ואוכלת לאלתר אלא התם הוא מטעם חזקה שאין ב''ד של כהנים מתעצלין עד שיכלו כל מעות שבשופר ומטעם זה לא תוכל לאכול כל היום וכי תימא משעה שמתחילין להקריב את התמיד של בין הערבים תהא טובלת ואוכלת הא אפשר להקריב את הקינים לאחר תמיד כיון שאין למזבח אלא דמה כדאמר בריש תמיד נשחט (פסחים דף נט.) ובהמה נמי אמרינן התם מעלה ומלינה וההיא דתמיד נשחט (שם) דמחוסר כיפורים בשאר ימות השנה שטובל ואוכל בקדשים לערב איידי דנקט התם גבי פסח שטובל ואוכל פסחו לערב דפסח אינו נאכל אלא בלילה נקט נמי בההיא לערב והא דאמרינן בפסחים בפ' אלו דברים (פסחים דף ע.) סכין שנמצא בי''ד שוחט בה מיד בי''ג שונה ומטביל פי' בנמצא חוץ לירושלים דלא גזרו על ספק כלים הנמצאים בירושלים כדאמר בפ''ק דפסחים (דף יט:) ובי''ד שוחט בה מיד דמסתמא הטבילוהו מאתמול כדי שיהא לו הערב שמש ולא חיישינן שמא נטמא בטומאה דרבנן דלא בעי הערב שמש ולא חש להטביל עד י''ד ועדיין לא הטביל היינו משום דכיון דהוזקק להטביל בי''ג משום טומאה דאורייתא לא חיישינן שמא נטמא אחר כך בשום טומאה ועוד כשגזרו על ספק כלים הנמצאים משום חשש טומאה דאורייתא גזרו ולא משום טומאה דרבנן ומיהו יש טומאה דרבנן דבעיא הערב שמש כדאשכחן בפסחים בסוף האשה (דף צב.) כל הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר דבעי הזאה שלישי ושביעי וכ''ש הערב שמש וההיא דרבי ישמעאל בן קמחית בפרק הוציאו לו (יומא דף מז.) שנתזה צינורא דהגמון על בגדו (צנורא דערבי) ונכנסו אחיו ושימשו תחתיו אע''ג דטומאת עכו''ם דרבנן בעיא הערב שמש וכי ההיא דחומר בקודש (חגיגה דף כג.) דשפופרת שחתכה לחטאת ר' יהושע אומר יטמא ויטביל ופריך דחתכה מאן אי דחתכה חבר ל''ל טבילה ואי דחתכה עם הארץ בהא נימא רבי יהושע יטמא ויטביל משמע בהדיא דטומאת עם הארץ בעיא הערב שמש וההיא דכהן השורף את הפרה שהיו אחיו הכהנים סומכין ידיהן עליו כדי לטמאותו לעשות להכעיס לצדוקים שהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית ובגדי אוכלי קודש מדרס לחטאת ומשמע דבעי הערב שמש:
אוֹנֵן (אֵינוֹ) נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ מַקְרִיב וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב
Rachi (non traduit)
אין חולקין לאכול לערב. לכשיטהרו ובגמרא מפרש טעמא:
אונן אינו מקריב. כדאמר בפרק שני (לעיל זבחים דף טז.):
בַּעֲלֵי מוּמִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין
Rachi (non traduit)
בעלי מומין חולקין. טעמא מפרש בגמרא:
כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבוֹדָה אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ בַּבָּשָׂר אֵין לוֹ בָּעוֹרוֹת
Rachi (non traduit)
כל שאינו ראוי לעבודה כו'. בגמרא פריך והרי בעל מום:
Tossefoth (non traduit)
אינו חולק בבשר שנאמר המקריב את דם השלמים ואת החלב. ר''ת ל''ג ליה משום דבגמ' (לקמן זבחים דף קב:) בדינא דר''א בר''ש דריש ליה מקרא אחרינא מדכתיב הזורק את דם השלמים והאי קרא דמקריב אתא לכהן שאינו מודה בעבודה כדדרשינן בחולין בפ' הזרוע (חולין דף קלב:) כדפירש בקונטרס בגמ' לת''ק דאבא שאול ומיהו י''ל דכולה מילתא דרשינן מקרא דהמקריב דמואת החלב דרשינן כהן שאינו מודה בעבודה והמקריב דרשינן שיהא טהור בשעת זריקה ושמא הנך תרי קראי צריכי חד לזריקה וחד לקבלה דהמקריב משמע קבלה כדדרשינן בפ''ק (לעיל זבחים יג.) והקריבו זו קבלת הדם ומיהו מדקאמר התם בחולין ובהקומץ רבה (מנחות דף יח:). לרבות הקבלות וההזאות משמע דאכתי לא ידעינן קבלה:

אֲפִילּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים [וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן] לוֹ (יִהְיֶה) [תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה]
Rachi (non traduit)
וטהור בשעת הקטר חלבים. שהוא כל הלילה כגון שטבל וטהר בהערב שמש:
דַּם חַטָּאת לְמַטָּה וְדַם עוֹלָה לְמַעְלָה טָעוּן כִּיבּוּס
Rachi (non traduit)
דם חטאת למטה ודם עולה למעלה. נפל דם חטאת תחילה על הבגד וחזר וניתז דם עולה על אותו כתם:
טעון כיבוס. דהא דם חטאת נוגע בבגד ובלוע בו:
that if blood of a sin-offering is below and blood of a burnt-offering is above, (1) it requires washing. (2) Raba asked: What if blood of a burnt-offering is below and blood of a sinoffering is above? [Does a garment need washing] because of contact, (3) and here there is contact; (4) or perhaps the reason is on account of absorption, and here it did not absorb? (5) Subsequently he solved it, that it does not require washing. Raba said: It is clear to me that blood on his garment interposes, but if [its owner] is a slaughterer, it does not interpose. (6) Grease on a garment interposes, but if [the owner] is a grease merchant, it does not interpose. Raba asked: What if there are blood and grease on a garment? [Why do you ask?] If he is a slaughterer, you can infer [that the immersion is ineffectual] because of the grease; and if he is a grease merchant, you can infer [that it is ineffectual] because of the blood. The question arises only where he is both; [do we say that] he does not object to one, but objects to two; or perhaps he does not object to two either? The question stands over. MISHNAH. A TEBUL YOM (7) AND ONE WHO LACKS ATONEMENT (8) DO NOT SHARE IN SACRIFICES FOR CONSUMPTION IN THE EVENING. (9) AN ONEN (7) MAY HANDLE [SACRED FLESH], BUT MAY NOT OFFER, (10) AND DOES NOT RECEIVE A SHARE FOR CONSUMPTION IN THE EVENING. MEN WITH BLEMISHES, WHETHER PERMANENT OR TRANSIENT, RECEIVE A SHARE AND MAY EAT [OF THE SACRIFICES]. BUT MAY NOT OFFER. WHOEVER IS NOT ELIGIBLE FOR SERVICE (11) DOES NOT SHARE IN THE FLESH; (12) AND HE WHO DOES NOT SHARE IN THE FLESH DOES NOT SHARE IN THE HIDES. EVEN IF ONE WAS UNCLEAN WHEN THE BLOOD WAS SPRINKLED BUT CLEAN WHEN THE FATS WERE BURNED [ON THE ALTAR], HE DOES NOT SHARE IN THE FLESH, FOR IT IS SAID: HE AMONG THE SONS OF AARON, THAT OFFERETH THE BLOOD OF THE PEACE-OFFERINGS, AND THE FAT, SHALL HAVE THE RIGHT THIGH FOR A PORTION. (13)

(1). First blood of a sin-offering fell on a garment and then blood of a burnt-offering fell upon it. — Only the former necessitates the washing of the garment.
(2). Since the blood of a sin-offering fell actually on the garment and soaked into it.
(3). With the blood of a sin-offering.
(4). The blood of the burnt-offering soaks into the material, and so the second blood does actually touch the garment.
(5). The blood of the sin-offering, for the material is already saturated with the other blood.
(6). An unclean garment must be immersed in a ritual bath (Mikweh) for purification; the ceremony is called immersion. Now, when immersion is performed, no foreign matter may interpose between the article to be purified and the water. Normally, blood is foreign matter, for a person objects to blood on his garment, and it interposes (rendering immersion ineffectual). A slaughterer, however, does not object to blood on his garment, and so it is not regarded as foreign matter and does not interpose.
(7). V. Glos.
(8). V. p. 80, n. 2.
(9). By which time they will be clean.
(10). I.e., perform the sacrificial rites, e.g., sprinkling.
(11). I.e., to perform the sacrificial rites.
(12). The Talmud discusses the obvious contradiction between this and the preceding statements.
(13). Lev. VII, 33. Thus he receives a portion only when he can offer both the blood (i.e., perform the sprinkling) and the fat, but not otherwise. Nevertheless, this text seems irrelevant, as it refers to the thigh only. Sh.M. substitutes, it shall belong to the priest that sprinkleth the blood of the peaceofferings (ibid. 14).
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source